למסכי LCD עם 7 פלחים אין "ממציא" אחד. במקום זאת, הם מבוססים על פיתוח טכנולוגיית תצוגת גביש נוזלי. מחקר ב-RCA הניח את הבסיס, ואחריו המצאת TN-LCD על ידי מדענים שוויצרים. חברות יפניות היו הראשונות למסחר וליישם אותו במוצרים אלקטרוניים, ומילאו תפקיד משמעותי בהדמיית נתונים במכשירי חשמל ביתיים קטנים.
המאמצים הראשונים של מסכי קוד מקטע LCD היו Seiko ו-Sharp היפנים, שפיתחו בשנות ה-70 תצוגות LCD אמיתיות עם 7 פלחים עבור שעונים ומחשבונים.
פרידריך רייניצר (גילוי של גבישים נוזליים), ג'ורג' ה. היילמאייר (אב-טיפוס של LCD), ומרטין שאדט ו-וולפגנג הלפריך (המצאת TN-LCD) הניחו בסיס איתן ליישום של 7 מסכי מקטע LCD.
הוא עיצב מראש-מקטעים קבועים (כגון שבעת המקטעים של המספרים 0-9, או אותיות וסמלים) על סמך הרעיון של מסכי קוד פלחים. על ידי הפעלת אנרגיה סלקטיבית של אלקטרודות הכונן, הסמלים המתאימים מוצגים. כאשר אנו בודקים את הפונקציה כראוי, אנו בדרך כלל משתמשים במכונת הבדיקה כדי לדמות את האות החשמלי עם מתח AC כדי להציג את כל מקטעי ה-LCD.
